חדרי תקרה קרים אינם רק לא נוחים – הם גם יוצרים אזורים לחים, מעכבים את ביצוע המשימות בסופי שבוע, וגורמים לכך שכל הבית יהיה לא נוח לשהייה בו. מחמם לחדרי תקרה יכול לפתור את הבעיה הזו, אך רק אם החום מגיע למקומות שבהם אנו צריכים אותו באמת. במקרה של מחממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום, המיקום הוא חשוב מאוד – הוא קובע האם החום יהיה שימושי או לא.
מה חשוב מבחינה טכנית?
מחממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום מספקים חום קרינתי. הם מחממים אנשים ומשטחים ישירות, במקום להזרים אוויר. רוב המודלים משתמשים ברכיבי פיבר פחמן או צינורות קוורץ כדי לייצר חום בגלי אינפרא-אדום, שנחשב לחום טבעי וניתן להפעלתו במהירות. בדרך כלל, המחממים האלו פועלים על מתחים של 120V או 240V, כאשר ההספק שלהם נע בין 1,500W ל-3,000W.
לצורך שימוש בחדרי תקרה, תרמוסטט מובנה יכול לעזור לשמור על רמת נוחות קבועה. בנוסף, אמצעי הבטיחות הבסיסיים – כמו הגנה מפני הפיכה והגנה מפני חום יתר – מבטיחים פעולה יציבה של המחמם.
למה זה עובד בחדרי תקרה?
בחדרי תקרה, הגובה והזווית מאפשרים למחמם לפעול ביעילות ובנוחות. יש להתקין את המחמם בגובה של כ-6 עד 8 רגל מעל הרצפה, ולכוון אותו בזווית של כ-15 עד 25 מעלות לכיוון הרצפה. זווית זו מאפשרת לחום להתפשט באזור העבודה או אזור האחסון, מבלי שהחום יגיע קודם כל לתקרה. כך ניתן לקבל חום מהיר יותר במקום שבו אנו עומדים, והחדר יהיה יבש יותר, מה שמונע היווצרות לחות. מכיוון שהחום הקרינתי אינו נלחם באוורור לא רצוי, הנוחות נשארת יציבה, והמחמם אינו צריך לפעול כל הזמן.
מה חשוב לדעת?
קרינת אינפרא-אדום מחממת את מה שהיא נוגעת בו, כך שרוחות ופתחי אוורור עדיין יכולים לפגוע בנוחות. כדאי לשלב את המחמם עם אמצעי אטימה בסיסיים, וכך ניתן יהיה להרגיש את ההבדל.
בנוסף, יש לבדוק את התקנים החשמליים המקומיים ואת דירוג ה-IP של המחמם לפני ההתקנה, במיוחד אם הוא נמצא ליד חומרי בידוד או באזורים לחים. רוב מחממי האינפרא-אדום לחדרי תקרה הם ניתנים לחיבור לחשמל, אך אם בוחרים במודל שדורש חיבור קבוע, יש לתכנן את החיבור כך שיהיה אפשר לגשת אליו לצורך תחזוקה. גישה למחמם היא חשובה לא פחות מהחום שהוא מספק.